"זמן הפיתוח בלואו קוד התקצר פי שבעה"

"תחום הלואו קוד (Low-Code) נמשך כבר כמה שנים, אבל עבר בשלות מואצת באחרונה. בין שלל הסיבות לכך, המניע המרכזי להאצה האמורה הוא שזמן הפיתוח בצורה של קוד מועט, או בלא קוד כלל, ובעקבותיו זמן ההגעה של השירות או האפליקציה לשוק, התקצר פי שבעה", כך אמר גילי רגב, מנכ"ל פרוסיד.

רגב דיבר בפתח כנס Low-Code/No Code. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') באולם איסט בתל אביב, והנחה אותו יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

לדברי רגב, "כאשר נכנסנו לתחום, האמנו שאנו הולכים בדרך לא זרועה, במדבר. אולם מסתבר שמדובר בהתפתחות מדהימה שמתחוללת בתחום בעולם, כמו גם בשוק הישראלי".

"הסיבות להאצה של עולמות הלואו קוד ונואו קוד", לדברי רגב, "היא הצורך, והקושי, להשיג עובדי פיתוח מוכשרים. וגם, כאשר משיגים מפתחים מוכשרים, יש קושי לשמר אותם לאורך זמן, ועלותם גבוהה. זאת, לצד הגידול הדרמטי בדרישה לפיתוחים שונים לטובת עולם הדיגיטל, מה שפעמים רבות מהווה צוואר בקבוק בפיתוח. כך, כמות המפתחים קטנה מכמות אנשי הידע והתהליכים".

"אנו בתחילתה של עוד מהפכה"

"אל הטווח הזה, הפער שנוצר בין הצרכים והמצאי בעולם הפיתוח מועט הקוד", אמר רגב, "נכנסו חברות עם פתרונות Low-Code/No Code, לטובת צמצום הפער. כך, חברות המחקר צופות כי עד שנת 2023, כ-70% מהפיתוחים של אפליקציות בעולם יהיו מבוססי לואו קוד. בתחילה הנתון עמד על 66% ואז תיקנו אותו. המשמעות היא שאנו בתחילתה של עוד מהפכה".

לדברי רגב, "ישנן כמה סיבות מדוע מגמת הפיתוח בלאו קוד, או בקוד מועט, צמחה בתקופה האחרונה: לצד זמן ההגעה לשוק, המתקצר דרמטית, יש צמצום משמעותי של עלויות הפיתוח. סיבה נוספת היא שפיתוח באופן זה נותן מענה למחסור בהיקף המפתחים באיכות גבוהה. בנוסף, פיתוח שכזה מעניק רמה גבוהה יותר של אבטחת מידע ומצמצם את עלויות התחזוקה של השירות המפותח. על כל אלה, הטכנולוגיות של פיתוח Low-Code/No Code – הבשילו".